“אמנם נפרדתי מאימא שלי, רבקה, שהייתה כל עולמי ועזבה אותנו, כך אני מאמינה, לעולם גשמי אחר, אך מה שהיא הנחילה לי ולאחיי מאז ילדותנו ימשיך ללוות אותי בדרכי המקצועית מאז ועד בכלל”, מספרת עוה”ד קורץ. “היא אמרה לא פעם: האמיני בעצמך וביכולת שלך לעשות טוב לאחרים, עשי זאת באהבה ובמקצועיות בלי לצפות לתמורה – ובעיקר תיהני ממה שאת עושה. כך אני בוחרת לראות את חיי האישיים והמקצועיים מאז וגם היום, וזה גם מה שהוביל אותי להצלחות שאני גאה בהן מאד”.
דורית קורץ נולדה בטבריה, אותה היא מגדירה “עיר מלאת מסורת, אהבה בין אנשים נופים משכרים של הרי הגולן והכנרת שמהווים עבורי את תבנית נוף ילדותי”. כבר מגיל צעיר, בזכות החינוך מבית, תפס החיפוש העקבי אחר הצדק מקום מרכזי באישיותה.
יתכן שמשהו מן הרצון העמוק הזה לסייע לאנשים הביא גם לבחירה המקצועית הראשונה שלה, כאשר נרשמה ללימודי סיעוד במסגרת העתודה האקדמית. הייתה כאן גם סגירת מעגל ועדות להשפעה נוספת של אימה רבקה על חייה: “אימא התחילה בלימודי סיעוד אך לא השלימה בשל הקושי להתמודד, עם מראות