הספר “מַרְדָנוּת פִּנַּת הַשְׁרָאָה” חורך את הרשת וזוכה להצלחה, חזרנו להתחלה. איך הכל התחיל? ״הספר נכתב לראשונה לילדיי מהרצון שלי לתת להם צידה לדרך וכלים להתמודד עם חוסר ודאות לצד יצירת הזדמנויות.
מַרְדָנוּת פִּנַּת הַשְׁרָאָה מעביר הלאה את קסם ההשראה ומעשיר בחשיבה פתוחה ללא תקרות. כתבתי אותו בהומור מתוך הרצון לראות את ילדי חושבים בצורה יצירתית ובעלי יכולת התבוננות רחבה על מקורות ההשראה והדמיון שלהם. כיוצרת חשוב לי לגשר את הפער בין העידן הישן, של גבולות וחוקים לבין העידן החדש שמזמן הזדמנויות לצד חשיבה שונה.
כפרסומאית ואשת קריאייטיב אני מובילה אסטרטגיות פורצות דרך ביצירתם של מהלכים שיווקיים ופרסומיים, מלאי השראה.
אני נחשפת לתמורות ושינויים בעידן החדש ולעיתים מבלבל בו אנו חיים. אני נפגשת מדי יום עם אנשים שהיצירתיות שלהם בשילוב עם דמיון שאין לו קווים או מגבלות מייצרים מציאות שרק לפני רגע נראתה בלתי אפשרית. השיח על השראה, יצירה והיותנו “אומת סטרט-אפ” חי ובועט בסביבה העסקית אך פחות זוכה לחשיבה בספרי הילדים.
בתהליך היצירה בחרתי בדמויות שונות, אחרות, דימויים מוזרים שזזים אחרת. מערוך פרפר, חילזון עם שיריון קינמון, תמנון פורח ועוד.
לאחר שעיצבנו את הדמויות עשיתי מיני קבוצת מיקוד של ילדיי וילדים של חבריי, קראנו את הספר והסתכלנו על שלל הדמויות. התגובות המופתעות סחפו אותי, יהב אמרה על חילזון העוגיה ״איכס! שלא יאכלו אותו בטעות״. חייכתי, שמחה שמתהפכת קצת הבטן, כמו שוקולד מתוק מלוח, כך המסע שלנו בעקבות הלא נודע בעידן החדש.
הספר משנה את השפה הישנה בה יש רק דרך אחת “לחבר בין הנקודות” או את הדרך “הנכונה” לצבוע מבלי לצאת מהקווים.
שם הספר מיוחד, מה גרם לך לבחור בו?
המקום בו מרדנות, היכולת לעשות אחרת מהרגיל והשראה נפגשים – הוא נקודה נהדרת בזמן.
זהו רגע של יצירה שונה ומעוררת, בכדי שיצירה כזו תוכל להתקיים נדרשים אומץ ופתיחות ואז אז – נולדים רעיונות נהדרים, משם צמח השם מנקודת זמן מופלאה שכל יוצרת רוצה להוסיף לג’י.פי אס ולשוב ולחזור אליה.
בספר אנחנו לא יודעים את שם המספרת, למה אין לה שם?
הבחירה נבעה מהרצון לתת לילדת הגן להיות אוניברסלית. בלי צבע עור, מראה מסוים, זהו סיפור אוניברסלי שמתאר ילדה יוצרת שחווה ביקורת מעליבה. נרטיב שרבים מהילדים יכולים להתחבר אליו, אל תחושת העלבון של ילדה שמציירת ציור והתגובה מצוות הגן היא ‘אסור, אסור לצאת מהקווים’ התשובה של הילדה בסיפור כובשת ‘בציור שלה זה הגיוני’. נקודה. משם היא פותחת צוהר לעולם של השראה וחופש שלא נותן לאירוע המדכא להתפתח. היא במסע לעולם משלה, עולם דמיוני ופתוח.
הגישה הפתוחה של הילדה בספר ממשיכה גם במשחקים עם החברים שלא הכי מבינים מה היא מציעה
במקום לגלוש בנייד היא מביטה לעננים ורואה סיפורים בשחקים, את צודקת החברים לא מבינים את ה’משחק’ המדומיין וגם כאן התגובה שלה אמיצה ומשוחררת, היא אומרת:”בדיוק! לא צריך להבין, עוצמים עיניים ופותחים” רגע סבלנות והחברים עפים איתה.
זה ממשיך בדרך לחוג
בבית אמרו שאסור לצייר על קירות אז איך יש גרפיטי? בשיטוט ברחוב עם אמא היא מגלה פירצה בחוקים שסיפרו לה ומתאהבת בה, היא מפליגה בדימיון והופכת את העיר לדף ציור. זו בעיני סצינת שיא, אם בגן לא הרשו לה לצאת מהקווים, כאן היא מציירת את העיר.
העיצובים בספר מלאי דמיון, נוצות דגים לטווסים, מה היה מקור ההשראה?
נוצות דגים לטווסים הוא אחד העיצובים האהובים עלי בספר, המקור וההשראה שלי לדמות נבע מתהליך הכתיבה בו קבעתי כלל אצבע: כל דבר שהוא לא הגיוני. רק מה שלא מסתדר נכנס לספר. נוצות טווס הן שם דבר ליופי ופאר בטבע. דגים ונוצות? לא קשור. במשוואה שלי – ברור שנכנס. צירופים מנוגדים נוספים שנולדו בעת הכתיבה והפתיעו והצחיקו אותי הם מערוך פרפר וחילזון קצפת. כן, חילזון קצפת, הבעת הפנים שמסתכלים על צירוף מרתק כזה היא חד פעמית, הבעה מבולבלת כמו הבטן מתהפכת, חיברתי קצפת טעימה לחילזון מרייר וזה מעורר. המסע הגרפי ליצירת הספר היה מאתגר ולפרקים לא פשוט למימוש אך לאורך כל הדרך הוא היה שונה.
הסוף. בואו נדבר על הסוף.
(צוחקת) לא אחת סוף בספר הוא דרמטי ו… הגיוני. ‘מרדנות’ הוא פחות הגיוני ויותר ייצרי. הספר הוא חלק ממסע יצירתי ולכן בכתיבה ניתן לזהות קצב; שני עמודים לפני סוף הספר מאופיינים בכתיבה מהירה, ריבוי פעלים ודימויים ואז הפינאלה – ‘כשמתעייפים עוצרים לעוגיה עם פירורי כוכבים’ לא דרמתי, פשוט מציאות של ילדה שסיפרה ועכשיו היא מתעייפת.
הסוף הנונשלנטי מתחבר לפתיחה, הפתיחה היא דרמה גדולה שאמורה לגרור תגובת עלבון מר אך בפועל מייצרת טריגר למרד יצירתי ושופע וכמוהו גם הסוף, אין ניצחון גדול עם כפיים רק עייפות ופירורי כוכבים.
________________
אודות הסופרת טלי דביר לבנת
ויז’ואלים היו שפה מדוברת עבורי מילדות, בהמשך מצאתי עצמי בוחרת בה כדרך ביטוי נהירה וממוקדת להעביר את המתודוליה או “השכבות” שיש לי בראש. כשהפכתי לאמא זה הפך מורכב יותר, במטרה לייצר שיח ערכי בבית הלכה למעשה יצאתי למסע להנגשת המתודולגיה שלי לילדי, כך נולד הספר “מַרְדָנוּת פִּנַּת הַשְׁרָאָה“.
עלילת הספר “מַרְדָנוּת פִּנַּת הַשְׁרָאָה” נרקמה לפני השינה, כשהבית מתכסה בשמיכה ונרגע. בין פיהוק לחיוך, נולדו דמויות כובשות. בסיפורנו, ילדה מציירת ציור ונרגשת להראותו לצוות הגן שמזעיף פנים ואומר “אסור אסור לצאת מהקווים”.
הספר מתאר מפגש בין עולם ישן שמקפיד על חוקים אל מול ילדה אחת שעומדת באומץ ובוחרת בעולם מהפכני בעקבות הלא נודע- כי אצלה זה הגיוני. מחוץ לשבילים המסומנים הקוראים פוגשים עולמות של השראה ויצירה ונכבשים בקסם המרדני והמעורר.
טלי דביר לבנת מייסדת משרד פרסום One, אשת קריאייטיב בכירה המובילה מהלכים שיווקיים פרסומיים לחברות מהמובילות במשק.
את משרד הפרסום שלי הקמתי בגיל 23 עם חזון וחלום ליצור מתוך השראה. היום, אחרי יותר מעשור, אני גאה שהמשרד הפך לישות מקורית ומשגשגת בענף הפרסום בישראל.
מכהנת כמנכ״לית וכרוח החיה של הקריאייטיב והארט ב-One. יוזמת יום ההשראה הבינלאומי
קהילה של יוצרים במסגרתה מתקיימים עשרות מיזמי תרבות בשנה.
