ראיון מסקרן עם השמאית והארכיאולוגית זינה רוזנבליט בעלת גלריית עתיקות ווינטאג' במרכז הארץ. זינה חושפת אותנו לעולמה ההיסטורי, לסיפורים העומדים מאחורי פריטים עתיקים ולמקצוע שנועד לתת ערך ליצירות וחפצים באמצעות עין חדה, ניסיון וידע רב. יתרה מכך היא מלווה אמנים צעירים בתחילת דרכם ומסייעת להם להתפתח ולפרוץ גבולות.
מאת: איריס אלביק
תחילת הדרך | ניצוצות של השראה
“נולדתי וגדלתי בעיר קטנה ברוסיה, ליד מוסקבה, בה התרחש קרב נפוליאון בשנת 1812. מקום היסטורי שנושם פולקלור. מוזיאונים רבים בעיר עסקו באמנות ובהיסטוריית הקרב, לכן אני סבורה כי למקום בו גדלתי ישנה השפעה עצומה על חיי ועל המקצוע בו אני עוסקת. החיבור בין האמנות וביני החל בגיל 4 מאז אני מציירת ויוצרת. בהיותי נערה נרשמתי לבית ספר לאומנות שימושית בו למדתי 3 שנים ובתיכון התמחתי במדעי חברה ופילוסופיה. במהלך שנות ילדותי עסקתי ביצירה – בין היתר בציור, צביעה על עץ, תפירה ורקמה, למדתי על טכניקות ציור ועל חייהם של אמנים ידועים. למען האמת, לרגע לא חשבתי שאעסוק בתחום זה. אמנם זה היה החלום שלי, אך לא האמנתי שתהיה לי קריירה מקצועית השזורה באמנות”.
מה מעורר בך השראה?
“הרפתקה, חיפוש אוצר. אני מרבה לנתח את המחשבה מאחורי היצירה, הטכניקות בהן השתמש האמן ואיך הגיעו לבעליהן. מרתק לספר לאנשים על האוצר שבידיהם ועל החשיבות ההיסטורית שלו, בעיקר כשהם כלל לא ידעו. אני נהנית להיות בסביבה יוצרת ולחקור את אותם האמנים”.
“בשנת 1996 עליתי ארצה, אילו הייתי נשארת ברוסיה לבטח הייתי ממשיכה בתחום האמנות. אך בעקבות הקושי להשתלב בחברה הישראלית, הבנתי שעליי לבחור תחום בעל הכנסה קבועה שיבטיח לי עתיד כלכלי יציב ותעסוקה בטוחה. כך הגעתי ללימודי הנדסת תוכנה וניהול תעשייתי, מקצוע שלא היה לי כלל חיבור אליו.
במהלך שנות הלימודים חשתי סבל ולא נהנתי ללמוד את המקצוע. לאחר תקופה, חבר שאל אותי ‘למה את סובלת? למה את ממשיכה ללמוד אם זה גורם לך לכל כך הרבה צער?’ וגרם לי לחשוב רבות על הפסקת הלימודים. פה החל לחלחל השינוי. התחלתי את השנה השלישית ללימודי התואר ונכשלתי במבחן מספר פעמים עד שהגעתי להחלטה – אם אני נכשלת פעם נוספת אני מפסיקה את הלימודים, וכך קרה, נכשלתי והפסקתי את הלימודים.
לקחתי פסק זמן לחשוב מה אני רוצה לעשות והלכתי ללמוד מה שאני אוהבת, שפות. למעשה בלשנות היא תיאוריה העוסקת בידיעת שפה מדוברת – איך אני מדברת, חושבת, מחברת משמעויות של משפטים ומילים. לימודי בלשנות עוררו בי מחשבה שלכל אדם עולם משלו ובעצם כשיש אינטראקציה דרך השפה אנחנו יוצרים יחד עולם שהוא אחר. בו זמנית התחלתי גם ללמוד ולחקור את תרבויות המזרח הקדום והתמחתי במצריים העתיקה. למדתי את שפת החרטומים קרוב ל6 שנים ואת האמנות של התרבות המסקרנת ויוצאת הדופן הזו”.
מהי שמאות אומנות ואיך הגעת לתחום?
“שמאי חפצי אומנות נועדו להעריך את השווי והערך של חפצים ויצירות מגוונים. השמאות מושפעת ממספר גדול של קריטריונים וידע היסטורי, תחום מרתק ומסקרן.
בתום תקופה ארוכה בה עבדתי ברשות העתיקות בתור מפקחת ובעודי לומדת תואר שני בארכיאולוגיה, החלטתי ללמוד שמאות בידיעה שאוצרות רבים מצויים בידיים פרטיות ולאנשים אין את הידע להבין מה הם או הוריהם מחזיקים, נחשפתי לעולם של סחר בעתיקות ואומנות. כך התחלתי לעבוד כסוקרת רכוש וצברתי ניסיון וידע רב, אני יודעת להבחין בדקויות בין זהב עיראקי למרוקאי או אירופאי, להעריך אמנות ישראלית ובינלאומית וחפצים שעברו מדור לדור”.
נחשפתי לעשרות מקרים של לקוחות שנפגעו מגלריות, מיזמי מכירות פומביות וממפני בתים שניצלו את חוסר הידע ושמו את ידיהם על חפצים יקרי ערך בתמורה אפסית לשווי האמיתי שלהם. אני ממליצה לקוראים להקדיש חשיבות ולפנות לאדם מקצועי, אמין ובעל המלצות טרם קבלת החלטה על פינוי בית או נתינת תכולת דירה.
בזכרוני עשרות מקרים מדהימים בהם פנו אליי לקוחות שחשבו שכלי הכסף שאמא הורישה להם, שעון הכיס של סבא או השטיח בביתם חסרי כל ערך וישנים ולמעשה לאחר סקירה שלי שווים עשרות אלפי שקלים”.