בעולם המודרני של היום נשים נמצאות בעמדות מפתח ומקבלות הרבה יותר כוח מאשר בעבר.
אנחנו אמיצות וגם מוגדרות כנשות חיל העושות עבודה מדהימה בעולם, החל מתפקידי ניהול גדולים בחברות מוכרות, תפקידי הנהגה בממשלות של מדינות מסוימות ואף יודעות לנהל משק בית ובו זמנית להחזיק במשרות מעולות עם שכר גבוה. הדבר היחיד ששכחנו זה לדאוג לעצמנו ולבריאות שלנו. הפחד הגדול מבדיקות שגרתיות שעלינו לעשות כנשים משתק אותנו ומתיש את הנפש. מחלת סרטן השד שכיחה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים ולפי כך רצינו לשים את הקלפים על השולחן ולהכיר לכן את פרופסור שלמה שניבאום שמדבר אל נשים בגובה העיניים ומסביר למה זה כל כך חשוב להיבדק באופן שגרתי כשזה קשור במחלת סרטן השד.
מאת | ליטל יוחאי
מה היה ידוע לנו עד כה על סרטן השד ומה ידוע לנו היום ובאיזה אופן התקדם הטיפול במחלת הסרטן?
בעבר לכל מטופלת שהייתה צריכה לעבור ניתוח היו כורתים את השד. כיום, מתבצעת כריתה של הגוש בלבד בתוספת קרינה. לטיפול זה תוצאות זהות לכריתת שד ויש מחקרים שמראים שהתוצאות טובות יותר.
בעבר כל אישה שהייתה מאובחנת בסרטן השד, הייתה עוברת כריתה של הקשריות בבית השחי. פרוצדורה כירורגית כזאת הייתה גורמת לבצקת של היד (לימפאדמה). כיום, אין צורך לכרות את כל הקשריות בבית השחי. הטכנולוגיה היום מאפשרת לנו לאתר את קשרית הזקיף (סנטינל) ולאבחן את מעורבותה בגידול.
קשרית זו מהווה סמן לגבי שאר הקשריות, כלומר, במידה וקשרית הזקיף אינה מעורבת, שאר הקשריות הן תקינות. את קשרית הזקיף מאתרים על ידי הזרקת חומר רדיו אקטיבי באזור הגידול. החומר המוזרק מתנהג כמו התא הסרטני ומגיע בדרכי הלימפה לקשרית הזקיף. בזמן הניתוח, בעזרת מגלה קרני גמא ליד אנו מזהים את הקשרית ומוציאים אותה כדי לבדוק ולאבחן אם היא מעורבת בגידול. לאחרונה, מחקרים שנעשו בנושא מצאו כי גם אם קשרית הזקיף מעורבת בגידול הסרטני אין צורך לכרות את כל שאר הקשריות בבית השחי.
מהי רפואה מותאמת אישית בכל הנוגע למחלת הסרטן?
רפואה מותאמת אישית במחלת סרטן השד מתבטאת בסוג הסרטן, גודלו וסוג הקולטנים, כדוגמא קולטנים מסוג לומינל A שאלו קולטנים חיוביים להורמונים, לומינל B שזהו סוג של גידול גם עם קולטנים חיוביים להורמונים אך עם רמת אגרסיביות גבוהה.
קולטנים עם אייר 2 (HER-2) שזהו סוג של גידול שאין בו קולטנים להורמונים, אלא קולטנים להרצפטין וגידולים מסוג בזל (BASAL) שהינם גידולים ללא קולטנים. כלומר, הטיפול שתקבל אותה אישה שחולה בסרטן השד יותאם לפי סוג הקולטנים של אותו גידול. הדוגמא הקלאסית למצב כזה: ישנן שתי חולות אשר עם גידול של סנטימטר ואחת תקבל טיפול כימותרפי והשנייה תקבל טיפול כימותרפי עם ביולוגי ואחרת יכולה לקבל רק טיפול הורמונלי. הכול תלוי בסוג הגידול ואיך הוא צפוי להתנהג בגוף האישה. אותו דבר אם נתייחס גם לטיפול על ידי ניתוח. לא כל מטופלת תעבור בדיוק את אותו הניתוח. הכול תלוי גם פה בסוג הגידול וגודלו ביחס לגודל השד. אישה שנבדקת באופן שגרתי בכדי להגיע לגילוי מוקדם של המחלה תוכל לקבל טיפול שיוכל לשמר את השד. מכיוון שחלק מהנשים יצטרכו לקבל טיפול כימותרפי דבר זה מאפשר לנו לעיתים לתת כימותרפיה לפני הניתוח. תהליך זה מאפשר לנו להקטין את הגידול לפני הפרוצדורה הכירורגית ולהביא להצלחה בשימור השד מבחינה קוסמטית, מה שלא היינו יכולים לבצע קודם וכיום זה אפשרי.
במה שונה סרטן השד מגידולים סרטניים אחרים?
לסרטן השד יש שלושה מאפיינים: הפחד של האישה לאבד את השד. השד של האישה משפיע על דימוי הגוף מבחינה מינית ולכן הפחד הזה שולט בהחלטה של נשים האם להיבדק או לא להיבדק.
מאפיין נוסף: הפחד מכימותרפיה. נשים מפחדות מכימותרפיה בשל תופעות הלוואי. הכימותרפיה שניתנת לטיפול בסרטן השד גורמת לנשירת שיער, כולל ריסים, עפעפיים והקרקפת. המראה הנוצר עקב נשירת השיער של הטיפול הכימותרפי גורם למראה של אישה חולה. המאפיין השלישי, הפחד הידוע ממחלת הסרטן, חזרת המחלה והמוות ממנה. למשל אצל חולים בסרטן המעיים אין מאפיינים חיצוניים כאלו במהלך הטיפול במחלה ולכן ההבדל הגדול בהתייחסות של נשים מול סרטן השד בפחד שלהן. לכל תרופה שקיימת בשוק היום ומטפלת בכל סוג של מחלה כזאת או אחרת ישנן תופעות לוואי אך צריך לקחת הכול בפרופורציות. החיים חשובים יותר מהכול ועל כל תופעת לוואי ניתן להתגבר. כיום בעזרת בדיקות מולקולריות הנעשות לגידול מסוג לומינל A ולומינל B ניתן לבדוק על ידי בדיקה גנטית של הגידול עצמו ולראות האם האישה צריכה או לא צריכה לקבל טיפול כימותרפי (בדיקות כמו אונקוטייפ, ממופרינט, פרוסיגנה ואחרות).
אילו בדיקות שגרתיות צריך לעשות וכל כמה זמן?
הבדיקות השגרתיות הן: ממוגרפיה ולפעמים יש צורך גם בבדיקת אולטרסאונד בנוסף לזה. לנשים צעירות עדיף לעשות אולטרסאונד בגלל שהשד עצמו הוא סמיך יותר. ישנן נשים בעלות רקע גנטי (נשאיות של הגן עם מוטציה BRCA1 + BRCA2) להן מומלץ להיבדק מגיל 25 על ידי בדיקת MRI של השד, אך ההמלצה להתחיל להיבדק בגיל 40 לכאלו שיש להם סיפור משפחתי של קרובת משפחה מדרגה ראשונה. במידה ואין רקע משפחתי יש להיבדק מגיל 40-50 על ידי בדיקת ממוגרפיה בכל שנה – שנתיים.יש חשיבות לסיפור משפחתי בסרטן שד ובסרטן שחלות. הגילוי המוקדם עוזר לנו לאתר גידול קטן יותר ובכך נוכל לתת טיפול הרבה יותר קל מבחינה ניתוחית. לעיתים גם ניתן יהיה להימנע מכימותרפיה ולהציל חיים. טיפול אגרסיבי ומחלה קשה יכולה להיחסך מהאישה רק על ידי גילוי מוקדם.
על ידי בדיקות גילוי מוקדם ניתן יהיה גם לאתר גילוי טרום סרטני הקרוי DCIS – DUCTAL CRCINOMA IN SITU שניתן יהיה למצוא בממוגרפיה. במקרה זה, רואים במיקרוסקופ תאי סרטן הנמצאים בתוך הצינוריות שבשד. חולה כזו עוברת ניתוח, לפעמית מוסיפים קרינה, אך היא לא תצטרך לעבור טיפול כימותרפי. זה מאפשר לנו הרופאים לעצור את הגידול ולמנוע ממנו להפוך לסרטני. כאשר תאי הגידול עוברים את דופן ה צינוריות בשד במעל 1 מ”מ, זהו כבר גידול חודרני בשד וגם אותו ניתן לאתר בבדיקות הממוגרפיה. היקף כריתת השד עברה שינויים. בזמנו הכריתה הייתה כוללת גם כריתה של השרירים. היום כריתת השד לא כוללת שרירים ולכן ניתן ביתר קלות לשחזר את השד. כיום גם ניתן לבצע כריתה משמרת עור וכריתה משמרת פיטמה. כיום בכריתה של הגוש משתמשים בשיטה הנקראת אונקו פלסטיקה. זוהי שיטה המערבת עקרונות כירורגיה פלסטית בניתוח הסרטן.
חלקן מתבצעות על ידי הכירורג וחלקן בעזרתם של הכירורגים הפלסטיים. הניתוח כולל למשל הקטנה דו צדדית, הקטנה המאפשרת להוציא גושים גדולים מהשד. ישנם מקרים שמזיזים רקמה מהשד למקום הכריתה ולעיתים מכניסים רקמה ממקום אחר לשד.
מהן ההמלצות למניעה וטיפול במחלה?
ללכת להיבדק אצל כירורג ולעשות ממוגרפיות. אם יש צורך גם לעשות אולטרסאונד. אם אישה מרגישה משהו שהשתנה בשד שלה לא משנה אם כואב לה באזור השד או לא, רצוי להיבדק אצל הרופא ולא לקבל עצות מנשים אחרות. הופעת גוש בהיריון או בהנקה מחייבות בדיקה ואין בעיה להיבדק במצבים אלו.
אין שום סיבה שאישה תגיע בשלב מאוחר לטיפול בסרטן שד. מומלץ גם לשמור על תזונה טובה ופעילות ספורטיבית אך זה לא מחליף את הבדיקות לגילוי מוקדם. ישנן המון נשים שגם לא מודעות לרקע הגנטי שלהן ומגיעות לטיפול מאוחר במחלה בגלל חוסר הידיעה. כאשר מדברים על רקע גנטי, אין זה משנה אם זה מצד האם או מצד האב. האב יכול להעביר את הגן למרות שהוא עצמו לא חלה.
