קורונה – הנגיף המדובר ששינה את חיינו בשנה האחרונה, הדביק רבים וגבה לא מעט קורבנות בנפש. נגיף זה אינו מאפשר לנו לחזור לשגרה ומהווה את נושא השיחה המרכזי שלנו בחיי היומיום. לאחרונה המלחמה בנגיף סבלה מעליות ומורדות, מצד אחד הופיעו וריינטים חדשים שגרמו לשינויים בהתנהגות הוירוס, משפיעים על כמות הנדבקים וחומרת התחלואה ומשנים את האוכלוסייה בסיכון, ומצד שני התחילו להשתמש בחיסונים שפותחו על ידי מספר חברות על מנת להגן על האוכלוסייה ואנו רואים שיפור משמעותי בנתוני התחלואה בקרב האנשים שהתחסנו. לפיכך רצינו להביא את כל המידע העדכני לגבי היריון ולידה בתקופת הקורונה בצורה מרוכזת ולשם כך הסתייענו בפרופסור עפר ארז, מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה, העוסק בניהול הריונות מורכבים במסגרת אשפוז היום המיילדותי ומנהל את מחלקת יולדות ד' בחטיבה למיילדות וגניקולוגיה בבית חולים סורוקה.
מאת | ליטל יוחאי
נשמח להסבר מדוע גופן של נשים בהיריון רגיש יותר בסיכון להידבק במחלות ונגיפים זיהומיים כאלו ואחרים?
“במהלך ההיריון ישנו שינוי במערכת החיסון של האם על מנת שעוברה המכיל אנטיגנים הזרים למערכת החיסון של האם ( מקורם מהאב) לא יידחה על ידה. שינוי זה גורם לאם להיות יותר חשופה למחלות זיהומיות אשר לעיתים הינן חמורות יותר במהלך ההיריון מאשר אם האם לא הייתה הרה. לדוגמא דלקת בכליות הנקראת פיאלונפריטיס אשר אישה שאינה הרה תחלים ממנה לאחר קבלת טיפול אנטיביוטי כמעט ללא סיבוכים, ואילו אישה בהיריון עלולה לפתח כתוצאה מזיהום זה מצוקה נשימתית חמורה ובצקת ריאות, זאת מכיוון שהריאות של אישה בהיריון מגיבות אחרת לדלקת הסיסטמית האימהית ביחס לאישה שאינה הרה.
מהו נגיף הקורונה?
“בכדי להבין איך הקורונה פועלת וכיצד היא מסכנת נשים בהריון נתחיל בהסבר הפשוט מהו נגיף הקורונה: הקורונה הינה משפחת וירוסים מסוג RNA אשר קיבלו את שמם בעקבות צורתם שנראית כמו כתר. בשנת 2002 גרמו וירוסים ממשפחה זו להתפרצות מגפת ה SARS במזרח הרחוק. מגפה זו לוותה בתחלואה ותמותה אימהית ועוברית מוגברת.
מה השינויים שהתרחשו בהתנהגות הנגיף בחודשים האחרונים?
בתחילת התפרצות המגפה הנוכחית שנגרמה ע”י וירוס הקורונה 19-COVID עיקר החולים הקשים היו אנשים מבוגרים בעלי מחלות רקע והדיווחים על תחלואה אימהית היו נדירים. מרבית הנשים ההרות שחלו בארץ עברו את המחלה כמעט ללא סיבוכים. בנוסף לכך עבודות מחקר הראו שהנגיף אינו חוצה את השיליה כך שלא הייתה דאגה לשלומו של העובר במקרים של קורונה בהריון. אך בחודשים האחרונים הופיעו מספר וריאנטים חדשים לנגיף אשר גרמו לשינוי בהתנהגותו. אנו יודעים כיום על 3 וריאנטים מרכזיים בריטי, ברזילאי ודרום אפריקאי (ואין ספק שבעתיד יופיעו עוד…)
מהו ההבדל בין המוטציות הקיימות בהתקפת גוף האדם?
“הנגיף המקורי שמקורו בסין גרם לתחלואה קשה במבוגרים בגילאי 80-60, אך כיום המוטציות הקיימות גורמות גם לאנשים צעירים לפתח מחלה קשה ולעיתים אף מוות. מבין המוטציות, מסתבר שהמוטציה הבריטית מאוד מדבקת ושיעור התחלואה של אנשים צעירים יחסית גם ללא גורמי סיכון עלה משמעותית שינוי זה בהתנהגות הנגיף הוביל לעליה במספר הנשים ההרות המאושפזות עם מחלה בינונית עד קשה ואף כנראה גרם לתמותה של מס‘ נשים ולעליה לתמותת עוברים בנשים אשר פיתחו מחלה חמורה. הסיבוכים הנצפים בקרב נשים הרות שנדבקו מוטציות של וירוס הקורונה מתבטאות בפיתוח דלקת סיסטמית בכל הגוף ומחלת ריאות קשה המצריכה בחיבור למכונת ההנשמה או למכונת לב-ריאה ובמקרים הקשים להגיע למוות. חלק מהנשים שהחלימו סובלות מסיבוכים ארוכי טווח ונדרשות לתקופת שיקום לאחר ההחלמה. אלו הם נתונים שנאספו בחודשים האחרונים ויש צורך ביותר מידע מזה הקיים כיום על מנת להגיע לקביעה חד משמעית אך ישנה מגמה של עליה בחומרת המחלה בנשים הרות שנדבקו בזן הבריטי של הנגיף.
כיצד נגיף הקורונה יכול להשפיע על העובר כאשר אישה בהיריון נדבקה בנגיף?
“הנגיף אינו עובר לשלייה, אך בזמן הדבקה והתפתחות המחלה לפעמים מגיעים למצב שצריך ליילד את העובר טרם זמנו בכדי לשמור ולהגן על האימא. אין הבטחה שהעובר לא ידבק לאחר הלידה או מיד אחרי זה אם נחשף לאימא חולה. במידה והתינוק נולד פג עלולים להיווצר סיבוכי פגות ובמידה והאימא הייתה חולה קשה גם התינוק הפג יכול לחלות קשה. מסביר פרופסור ארז.
כיצד נתגונן מהידבקות בנגיף ה 19-COVID?
פיתוח החיסונים לנגיף הקורונה וזמינותם בארץ מספקים את קו ההגנה הראשון לאוכלוסייה בסיכון, ולנשים הרות. אמנם החיסון לא נבדק על נשים הרות, אך בעקבות עליית התחלואה והתמותה בנשים הרות מהנגיף ישנה המלצה גורפת של כל האיגודים המקצועיים בארץ ובעולם לחסן נשים במהלך ההריון. החיסון מעניק הגנה לאמא ע”י יצירת חלבוני נגיף בגופה שמובילים להפעלת המערכת החיסונית ויצירת נוגדנים כנגד וירוס הקורונה. נוגדנים אלו חוצים את השיליה ומספקים הגנה גם לעובר לכן קיימת היום המלצה לחסן את הנשים ההרות החל מהטרימסטר השני. מנתונים שהתפרסמו לאחרונה ע”י שירותי בריאות כללית נראה כי החיסון של חברת פייזר עובד בהצלחה הגבוהה מ90%. חשוב לציין, כי החיסון מוריד לא רק את אחוז ההדבקה, אלא מקל על הסימפטומים של מי שנדבק ומוריד את חומרת ההדבקה, כלומר מישהו שחוסן ונדבק, לא תתפתח אצלו מחלה קשה. נתונים אלו הינם מעודדים ומשמעותם היא גם הורדת הסיכון להידבק, במידה ואכן האדם נדבק מחלתו תהיה הרבה יותר קלה מה שיקל על המטופל עצמו אך גם על מערכת הבריאות מכיוון שזה יוביל לירידה בעומס של החולים הקשים ויאפשר מתן טיפול טוב יותר לכל אחד מהם.
האם נצטרך להתחסן כל שנה נגד נגיף הקורונה כמו עם חיסון השפעת השנתי?
“התשובה לשאלה זו אינה ברורה, הופעת המוטציות השונות והדיווחים שיתכן והחיסונים הקיימים כיום לא יעילים באותה מידה כנגד כל הווריאנטים של הנגיף מרמזת שנצטרך להתחסן כנגד קורונה כפי שאנחנו מתחסנים כנגד שפעת בחיסון המעודכן כל שנה למוטציות/וריאנטים הרלוונטיים לאותה תקופה וזאת מכיוון שהחיסון גורם ליצירת נוגדנים כנגד חלבונים וסוכרים ספציפיים של המעטפת המגנה על הווירוס מהשמדה. בכל מוטציה שנוצרת משתנה הרכב המעטפת של הווירוס ולכן חייבים לעדכן את גרסת החיסון לאותו ווריאנט ספציפי בכדי שיהיה יעיל יותר במלחמה נגדו.
ומה לגבי השמועה על פגיעה בפריון בעקבות קבלת החיסון?
“אין שום עדויות והוכחות מדעיות על איזושהי פגיעה בפריון האישה בעקבות קבלת החיסון.”
האם ישנו שינוי בתהליך החיסוני שמתרחש בגוף האישה ההרה לעומת התהליך החיסוני שמתרחש בגוף אצל אישה שאיננה הרה?
“לא, כאשר אישה בהיריון מתחסנת אין הבדל בינה לבין אישה שאינה הרה“.
אילו המלצות מרגיעות היית רוצה לתת לנשים בהיריון?
- “יש לנו חיסון שעובד, לכו תתחסנו. זה מציל חיים!!!
- דבר שני- התנהגות מונעת- ללבוש מסיכה, להימנע מהתקהלויות, להקפיד שכל המשפחה תהיה מחוסנת וזה ימנע מאישה בהיריון מלהידבק ולא לשכוח את שטיפת הידיים.
- והמלצה האחרונה לא פחות חשובה היא לא לוותר על בדיקות שגרתיות בהיריון. ללכת לבדיקות בטיפת חלב, לבצע את בדיקות הסקר, שקיפות עורפית, חלבון עוברי, סקירות מערכות, בדיקות דם, וכו‘ ולא להחמיץ מפגשי ביקורת עם הרופא/אחות ליווי הריון. אנו עוברים יותר ויותר למערך הדיגיטלי ברפואה, ומה שניתן מבחינת מעקב ההיריון לבצע מרחוק יתבצע .“
פרופסור עופר ארז
מומחה יילוד וגניקולוגיה
פרופ’ ארז הינו פרופ’ מן המניין למיילדות וגניקולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת university state Wayne הממוקמת בדטרויט מישיגן בארה”ב כחלק מהקשר שלו עם המרכז למחקר פרינטולוגי של HEALTH OF INSITITUTE NATIONAL .
במסגרת עבודתו, פרופסור ארז חקר את הקשר בין מחלות זיהומיות אימהיות סיסטמיות, להתפתחותה של לידה מוקדמת וסיבוכי הריון אחרים.