תל אביב יפו היא עיר נחשקת, רבים רוצים ורוצות להיות חלק ממנה. מה מושך אותם אליה? זה לא רק הרחובות השוקקים, חוף הים, בתי הקפה או המסעדות.
מאז ומתמיד אופיינה תל אביב-יפו כעיר קוסמופוליטית ופתוחה. מזה שנים רבות ראש העירייה והנהלתה פועלים לחיזוק העיר כמעוז הדמוקרטיה בישראל, וכעיר המגשימה הלכה למעשה את הערכים שמובילים אותה – פלורליזם, ליברליות, חופש וחדשנות. חזונה של העיר הוא להיות עיר לכל תושביה ותושבותיה: כעיר מגוונת חברתית, תל אביב-יפו דוגלת בהכלה של כלל הזהויות החברתיות השונות. שוויון הזדמנויות וצמצום פערים מסייעים במימוש הפוטנציאל הטמון באוכלוסיית העיר, מביאים לשגוג ולצמיחה, מעודדים הפגת מתחים ועוינות בין קבוצות האוכלוסייה השונות, ותורמים לחוסנה החברתי והכלכלי של העיר.
תל אביב-יפו היא מיקרוקוסמוס לחברה הישראלית כולה, עיר שחיים בה חילונים לצד חרדים, יהודים לצד ערבים, נשים, גברים, להט״בק, מכל המעמדות החברתיים בישראל. המגוון והפערים בתוך העיר מייצרים אתגר חברתי עצום, כיצד נותנים ביטוי לקולות המגוונים בעיר ואיך הופכים את הפסיפס החברתי של העיר לנכס התורם לחיזוקה.
ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי, רואה בעיר בית לכל מיעוט ופועל לחיזוק הנגישות של האוכלוסיות המגוונות המתגוררות בה למשאבים, במובן הרחב של המילה. חולדאי, דוגל בעיקרון שחוסן עירוני הוא תוצר של צדק חברתי, גיוון וערבות הדדית. עיר היודעת לשלב את כל חלקיה, להכיל שוני ולעודד גיוון, היא עיר חזקה יותר, מצליחה יותר, ועמידה יותר בפני משברים. כשהפערים מצטמצמים, כשכל תושבת או תושב מרגישים שהם חלק, רמת המתח בעיר יורדת והרצון של הפרט לתרום עולה.
על מנת להמשיך ולחזק את ערכי השוויון, החליטה הנהלת העיר על הקמת הרשות לחוסן ושוויון חברתי, יחידת מטה ייעודית בתוך העירייה, שתפקידה לקדם שוויון בכל מעגלי העשייה העירונית, כחלק מבניית מדיניות כוללת ומקיפה.
כך למשל, העירייה יחד עם משרד המשפטים מפעילה תוכניות לגיוון בתעסוקה. ״אנו פועלות ופועלים כדי לשלב אנשים מוכשרים מקבוצות מוחלשת ומודרות, אנחנו רוצות ורוצים לראות במסדרונות העירייה יותר ישראלים יוצאי אתיופיה, ערבים, חרדים, טראנסיות, גם בתפקידי ניהול בכירים, זאת השאיפה אומרת כנפו. ״גיוון תעסוקתי הוא גם הדבר המוסרי לעשות, וגם הדבר הנכון לעירייה ולעבודתה, אני מאמינה שככל שיהיו נציגים שונים סביב שולחן מקבלי ההחלטות, כך תתקבלנה החלטות טובות יותר, הרואות את המציאות מזוויות ראיה שונות. זה נכון לשילוב נשים ונכון לשילוב נציגות ונציגים מקבוצות הסובלות מהדרה.״
״יש לעירייה השפעה רבה על עיצוב תפיסות חברתיות, הרשות המקומית מקבלת אלפי החלטות המשפיעות על הנורמות והתפיסות של התושבות והתושבים, ובמקרה של תל אביב-יפו על המדינה כולה. אנו פועלים כדי לתעל את ההשפעה הגדולה שיש לעירייה על מנת להטמיע ערכים של שוויון, גיוון, מאבק בגזענות ובאפליה״ אומר חבר מועצת העיר יו”ר הוועדה לקידום מעמד האישה, מוטי רייפ.
אחד האתגרים המרכזיים של העירייה הוא צמצום הפער המגדרי בין גברים לנשים. כמו בערים מובילות בעולם, גם בעיריית תל אביב יפו הבינו שעל מנת לקדם שוויון מגדרי, נדרשת עבודת עומק הבוחנת כל פעולה בעיניים מגדריות. ״לעיתים, נוצרת אשליה כאילו המאבק לשוויון מגדרי הצליח והנושא איבד מחשיבותו, אבל כשמתסכלים קצת מתחת לפני השטח, מגלים שאי השוויון נוכח ברוב תחומי החיים, ואנחנו רחוקות מאוד ממציאות של שוויון בין המינים״ אומרת מייקין כנפו.
אפרת מייקין כנפו בוגרת בהצטיינות לימודי משפטים וממשל, החלה את עבודתה הציבורית כפרקליטה פלילית במחוז מרכז, שם נתקלה מקרוב במציאות הקשה הנגרמת מחוסר השוויון בחברה. לאחר כעשור בפרקליטות, המשיכה כנפו לתפקיד בכיר בחברת ההשקעות ״בראק קפיטל״ אך עזבה לאחר שהרגישה כי ליבה בעשייה הציבורית והחברתית. כנפו מונתה לראש מטה מנכ״ל משרד הרווחה תחת השרים מאיר כהן וחיים כץ, וכיום היא מנהלת הרשות לחוסן ושוויון חברתי ויועצת רה”ע לקידום מעמד האישה.
״הטיות המגדרית נמצאות בכל מקום, בכיתה, ברחוב, בתחרויות הספורט, בפעילויות התרבות, ובאופן שבו מתוכנן ומעוצב המרחב העירוני. מרכיבים רבים התורמים לאפליה נסתרים מהעין ומחייבים ראייה מגדרית רחבה ועבודת עומק על מנת לתקנם. “
עבודות המחקר העירוניות הולידו את “עיר שווה” – התוכנית לקידום שוויון מגדרי בת”א-יפו, הכוללת סדרה ארוכה של כיווני פעולה ל-5 השנים הקרובות.
פיתוח התכנית יצא לדרך בצל משבר הקורונה שהחריף את אי השוויון המגדרי: האלימות כלפי נשים עלתה דרמטית, בשוק העבודה נשים היו הראשונות להיפגע והן שוב היו מיעוט קטן סביב שולחן מקבלי ההחלטות. “המשבר הבהיר לנו ביתר שאת את נחיצותה של תכנית הוליסטית לקידום שוויון מגדרי” אומרת מייקין כנפו.
התכנית ראשונה מסוגה בישראל, מתמקדת בשמונה תחומים: חינוך; ביטחון אישי; מרחב ציבורי ומוסדות קהילה; תחבורה; תרבות ואמנות; ספורט; תעסוקה והזדמנויות כלכליות; וקידום נשים לתפקידים בכירים בעירייה ובתאגידים העירוניים. כל תחום בתכנית העירונית לשוויון מגדרי הוא בהובלת היחידה העירונית הרלוונטית.
“בכל אחד מהתחומים, בחנו את התהליכים, התוכניות והפעילויות העירוניות תחת “עדשה מגדרית”, ושאלנו מי יושב או יושבת סביב השולחן בעת קבלת ההחלטות? מי נהנה או נהנית מהשירותים העירוניים? איך מתחלקים המשאבים? אילו התאמות ושינוים דרושים כדי להסיר חסמים ולקדם שוויון מגדרי? ” מסבירה מייקין-כנפו.
מגוון תחומי התכנית משקף את ההבנה שאי השוויון המגדרי מקיף את כל זירות החיים, ובהתאם נדרשת פעולה הוליסטית ומקיפה: ממדיניות עירונית שמקשה על מועדוני החשפנות ועד ללשון פנייה שוויונית בפרסומי העירייה; מתכנון מבני ציבור שלוקחים בחשבון חוויות וצרכים של נשים ועד לחינוך להוגנות מגדרית בגן הילדים ובבתי הספר; מהכשרת עסקים בעיר למניעת הטרדות מיניות ועד לייצוג שוויוני במופעי החוצות. מייקין כנפו מדגישה: “זהו תהליך ארוך של שינוי שאת ראשיתו אפשר כבר לחוש בעיר. כדי להצליח, עלינו להוציא את סוגיית האי שוויון המגדרי מתחום אחריותן הבלעדית של נשים ולנסח אותה כתפיסת עולם חברתית כללית הנוגעת גם לגברים וגם לנשים, שוויון מגדרי הוא אינטרס של הכלל, לא רק צורך נשי.״
״אני יודעת שבכל הקשור לתל אביב יפו, מה שקורה בעיר לא נשאר רק בעיר ויש לו השפעה גם בזירה לאומית והבין לאומית. לתל אביב יפו יש תפקיד חשוב להישאר מגדלור של, סובלנות, גיוון, מאבק בהדרה, שוויון מגדרי, פתיחות והכלנה”. הדרך בה אנו פועלות ופועלים משפיעה על ערים נוספות בישראל ובעולם. מסתכלים עלינו, וזה מחייב”.
“עיר שווה” – התכנית לקידום שוויון מגדרי בת”א-יפו
www.tel-aviv.gov.il