רִקְמָה אֱנוֹשִׁית פּוֹעֶמֶת

נועה רבן | one / 10/3/20

שיחה עם אילן בז׳ה ראש מחלקת עיצוב אופנה בשנקר, על אופנה, עשייה ותעוזה.

האופנה הישראלית היא כבר עובדה קיימת, חיה ובועטת, עוד ועוד מעצבים צעירים עושים את זה בעולם ובתי הספר לעיצוב אופנה נאלצים לסנן מועמדים מפאת
עומס הביקוש.

שנקר, אחד מבתי הספר המובילים בתחום עיצוב האופנה לא רק בארץ, הוא מבוקש על ידי סטודנטים מהעולם כולו.

בית הספר להנדסה ועיצוב “שנקר” הוקם ב-1970 כמכללה לטכנולוגיה של אופנה וטקסטיל על מנת להכשיר כוח אדם אקדמי מיו  מן לתעשייה הישראלית.

ב-1994 כאשר קיבלה לאה פרץ לידיה את ראשות מחלקת האופנה, בוגרת תואר שני בתולדות האמנות, שינתה את דגש הלימודים מהצד הטכנולוגי לכיוון אמנותי והומאני. מאז ועד היום גידלה שנקר דורות של מעצבי אופנה בעלי יכולות ביטוי ייחודיות ופורצות דרך המעצבים עבור מגוון רחב של של בני אדם ותוך מתן הזדמנויות לשוויון אמיתי.

כאשר קיבל לידיו המקצועיות אילן בז’ה את ניהול המחלקה ביולי 2019, הייתה כבר זו אחת
הנחשבות בעולם.

הישגיה של המחלקה, תכנית הלימודים הייחודית שהיא מציעה והשתלבותם של בוגריה בצמרת התעשייה הבינלאומית, הציבו אותה במקום ה-6 בין המוסדות האקדמיים המובילים בעולם לעיצוב אופנה בדירוג של המגזין הבינלאומי היוקרתי Business of Fashion לשנת 2017

מדי שנה קוטפת המחלקה תארים יוקרתיים, בהם: בחירתה לאחת מהמחלקות הטובות בעולם של מגזין BoF לשנת 2019, בחירתה למקום ה-11 בין בתי הספר הטובים בעולם, בדירוג של אתר האופנה הבינלאומי המוביל “Fashionista” כמו גם כיכובה ברשימת “50 בתי הספר המובילים בעולם לאופנה, שגובשה על ידי ארגון הגג הבינלאומי של בתי הספר לעיצוב (FS).

אילן בז’ה היה בין מתמודדים רבים לקבלת המשרה הנחשקת. החיבור שלו לעולם האופנה התחיל אי שם בשנות השמונים כנער מתבגר שהתאהב בתחום, המשיך כתחביב, הפך למקצוע ועכשיו עובר לצד האקדמי שנותן לו זווית ראייה חדשה למילה “אופנה” דרך מחקר ופיתוח הכלים החינוכיים עבור מעצבי האופנה הבאים.

הוא סיים בהצטיינות לימודי עיצוב אופנה בשנקר (1995) והחל לעבוד במותגי האופנה המובילים בישראל: תחילה בחברת “בגיר”, שם עיצב את אופנת הקז’ואל, לאחר מכן מונה לקניין ולמעצב הראשי של מחלקת בגדי הגברים של רשת Golf&Co, לאחר מכן כיהן כמנהל המסחרי של הרשתות Golf’Polgat’ Max Moretti shoes and bags  ו – Sprint. בשנת 2008 מונה בז’ה למנכ”ל רשת Tag Woman וב-2011 מונה לסמנכ”ל הסחר והאופנה של קבוצת H&O.

אחרי שלושה עשורים בתעשייה עם יום אחד קבוע כל שבוע כמרצה, שהיה גם היום הכי מאושר עבורו בשבוע, החליט בז’ה להפוך את כל חייו ולעבור לחלוטין לצד המחנך. כיום בז’ה מופקד על הצד הקריאטיבי בחברה לצד היותו מרצה בכיר ומנהל המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר.

חובת ההוכחה עליו אבל על פי הקולגות זו ללא ספק בחירה מצוינת וטבעית. מדובר ב-240 סטודנטים ו-60 אנשי צוות אשר עליו להוביל אל עבר חזונו החדש.

מה מייחד את שנקר ואת המחלקה לאופנה בפרט?

בראש ובראשונה צוות המרצים, שכל אחד מומחה ומוביל בתחומו בארץ וחלקו אף משתתף בתערוכות עולמיות ומלמד במקביל באקדמיות בינלאומיות. כמו כן מגוון פרויקטים המעשיר את הסטודנט כמעט בכל היבט של עולם האופנה, מלאכות מסורתיות שנלמדות לצד טכנולוגיות חדשות, חיבור בין עולם האמנות, ההיסטוריה, האופנה והתעשייה היוצרים יחד נכס אנושי של מרצים וסטודנטים השואפים יחדיו למצוינות ללא פשרות. וכמובן קשרים עם אקדמיות בחו”ל והבאת מרצים בינלאומיים כחלק ממסלול פרויקט הגמר חושפת את המחלקה בעולם האקדמי באירופה ובארה”ב.

מהו האתגר הכי גדול עבורך כמנהל?

זוהי תקופה של שינויים חברתיים, אקלימיים, טכנולוגיים, שמשפיעים על תרבות, עיצוב ואופנה.

אני שמח להיות נוכח באקדמיה סביב שינויים אלה ולעבוד בסביבה משתנה שחושבת על עתיד
הדור והחינוך.

לחנך דורות של מעצבים זוהי אחריות גדולה שתשפיע על הענף הישראלי מהו החזון הפדגוגי שלך?

החזון הינו תהליך שאנו עוברים יחד עם השינויים החברתיים, התרבותיים והאקדמיים. יש כמה נושאים ברורים שעלינו לחזק כמו לדוגמא: כניסת הטכנולוגיה לתחום העיצוב בכלל ולעיצוב אופנה בפרט, קשר עם תעשיית האופנה מול תעשיות הטכנולוגיה. ויש שאלות שאנחנו מתעסקים בהם כדי לבנות את התוכנית של השנים הבאות לדוגמא: תפקיד מעצב האופנה לעשור הבא, תפקיד החינוך. אין לי ספק שהאקדמיה חייבת לתת כלים מסורתיים, לחשוף את התלמידים לעולמות שהם לא מכירים לצד דחיפה ליצירתיות ודמיון עם אומץ רב.

מה צופן העתיד בתחום האופנה וכיצד זה עומד להשפיע על האג’נדה הניהולית שלך?

בעתיד נראה יותר ויותר עבודה בצוותים עם שילוב של מיומניות, גמישות מחשבתית ויצירתית, מחקר מעמיק שיוביל לחדשנות טכנית, טכנולוגית ויצירתית. שילוב של ערכים חברתיים לצד מהירות תגובה, הכרת חומרים מסורתיים מול חדשים ועוד. כל אלה הם חלק מתוכנית הלימודים המתפתחת ומיושמים דרך פרויקטים אשר הסטודנטים יגישו במהלך לימודיהם.

מהו תהליך המיון ללימודי עיצוב אופנה בשנקר?

ישנו תהליך מאוד ברור ואקדמי של מבחני קבלה שכוללים מבחני רישום וציור בצבע, תרגיל בעיצוב אופנה, ראיון אישי ותיק עבודות.

כיצד אתה תופס את מודל היופי המשתנה וההשפעה שלו על המעצבים הצעירים?

כאחד שעבד כמעצב, קניין, מנהל מסחרי וקריאייטיב דיירקטור עם עשרות מותגים שפונים לקהל הרחב, השיח עם קהל לקוחות מגוון הוא הכרחי ובעיניי גם מעניין, זה מייצר מעצבים גמישים יותר, ואני שמח שזה קורה בתקופה שאנו מלמדים בה את הדור הבא של מעצבי האופנה. אין לי ספק שהם יצאו מעצבים טובים ופתוחים יותר לעולם האמיתי.

לאחר 30 שנות ניסיון בשטח, איך אתה רואה את החיבור בין החופש האמנותי והיצירתי שמאפשרת האקדמיה לבין התעשייה עצמה?

זה החלק הקל… דווקא משום שהצלחתי לחבר בין כל העולמות, אני מאמין שקשר בין תעשייה לאקדמיה הוא הכרחי, דווקא בתקופה שלתעשייה קשה, האקדמיה יכולה להביא חידושים, חשיבה מחדש, רעיונות ושיתופי פעולה בין הדור החדש לבין בכירי התעשייה.

אילו שיתופי פעולה עומדים על הפרק בשנה הקרובה?

לשמחתי, מותגים, חברות אופנה וחברות טכנולוגיה פונים אלינו לייצר שיתופי פעולה כבר לסמסטר הבא. בין השאר: חברות אופנה מסחריות, עמותות בעלות אג’נדה חברתית של קיימות ואקלים, מותג בינלאומי, ועוד ועוד.

בשבוע האופנה אנחנו בשיתוף פעולה מושלם עם מותג converse   – שיצר את קהילת האמנים הצעירים converse_x שגם יציגו את מערכות הלבוש המעוצבות ממגוון הפרויקטים של
שנים ב’ ו-ג’.

כמו אבא גאה אילן בז’ה נהנה לספר על

הצלחותיהם של תלמידיו בתחרויות עולמיות וזכיה בפרסים רבים כגון: Redress – “זוהי תחרות יוקרתית שמתקיימת בהונג קונג ומבוססת על ערכי הקיימות. מתקבלים אליה 15 סטודנטים בלבד מכל העולם כאשר שתיים מהם הגיעו משנקר. אחת זוכה פרס “בחירת הקהל” והשנייה בפרס VF. גם בתחרות שהתקיימה בפרנקפורט ליוצרים צעירים סטודנטים שלנו זכו במקום הראשון, השני והשלישי!”

אופנה הוא תחום גלובלי ובשנקר היטיבו להבין זאת ולבסס קשרים משמעותיים על מנת ליצור הכרה בעולם שתפתח צוהר עבור הסטודנטים להצלחות רבות מעבר לים. חילופי סטודנטים מכל העולם, פרסים, תצוגות, פרויקטים ייחודיים ושיתופי פעולה ללא ספק מציבים את שנקר כמובילה בתחום עיצוב האופנה. אך עם כל התארים והציונים הגבוהים מטרת העל היא לעודד לביטוי אישי, מקורי ויצירתי בן זמננו. להיות רגישים לכל השינויים וההתפתחויות סביב, ועם זאת להכיר את המורשת התרבותית המקומית והבינלאומית. זוהי למידה אין סופית ומשתנה מרגע לרגע.